עם מה צילמתי ומה למדתי מהחוויה הזאת בטיול בשוויץ

בטיול המדהים שעשיתי לשוויץ באוקטובר, לקחתי סט רזה מאוד של ציוד צילום. חזרתי עם כמה תובנות, חלקן הפתיעו אותי.
מה עבד טוב? מה פחות עבד? מה הייתי עושה אחרת? מה למדתי על עצמי בתור צלם חובב. 
על כך ועוד בפוסט הזה

איזה ציוד לקחתי ומה היו הציפיות ממנו? 

- Fuji X100VI - לא היה לי ספק שאני לוקח את המצלמה הזו איתי. היא המצלמה הכי חדשה שלי. 
היא קומפקטית. אני ממש אוהב את ממשק התפעול שלה והיא מצלמה מעולה לשימוש כללי
עם עדשה קבועה של 35 מ״מ. פילטר nd מובנה ושליטה ידנית ברמה גבוהה, חיישן יחסית גדול (הכי גדול שלקחתי בטיול הזה), עם  מעל 40 מגה פיקסל שמאפשרים לחתוך באגרסיביות אין ספק שזו מצלמה מאוד ורסטילית.
לא היתה שום שאלה לגבי האם אני לוקח אותה.

- Olympus PEN-F 
התלבטתי מאוד אם לקחת אותה.
מדובר במצלמה קטנה (מה שהכריע בעדה בסוף) מאוד, עם תפעול נוח מאוד בעיניי, חיישן מיקרו 4/3 שהוא גדול יחסית לטלפון וקטן יחסית למצלמות רציניות. 
אני מאוד אוהב את הפורמט הריבועי יחסי (4/3), אני מאוד אוהב את איך שהמצלמה הזו מרגישה ביד (היא לא צעצוע אל תתבלבלו), והיא אולי המצלמה הכי יפה שאי פעם יוצרה בעידן הדיגיטלי (טעם אישי, כן?).
התלבטתי איזה עדשות לקחת איתה, אבל בסוף קיבלתי החלטה לא אופיינית.
שידכתי לה את ה 9-18 (במונחי פול פריים מדובר ב 18-36) הקטנטנה והפלסטיקית של אולימפוס. אחת מהעדשות הבודדות שיש לי שלא נחשבות לליין ״המקצועי״.
היות והיא אולטרה רחבה (שזה כיסוי שחשבתי שכדאי שיהיה), קטנטנה וקלה מאוד, אז התאים לי.
רציתי לקחת גם את ה 75 מ״מ של אולימפוס (150 מ״מ במונחי חיישן מלא), אבל שכחתי בבית. 

Iphone 15 pro max
עם מערכת מצלמות ורסטילית כל כך ונוחות השימוש והמהירות של האייפון, ללא ספק בניתי על האייפון המון.


מה היה בפועל? 

הפוג׳י: 
חשבתי שהפוג׳י תהיה לי הכי שמישה, בכל זאת 35 מ״מ, אורך מוקד שאני משתמש בו המון בתל אביב והתרגלתי אליו.
אז בשוויץ? הוא פחות עבד לי. 
אין כאן טלה לצילומים מרחוק מהודקים ואין כאן עדשה רחבה מספיק לצילומי הטבע שעשיתי.
הפוג׳י היתה האכזבה שלי בטיול. זה לא היא, זה אורך המוקד שלא עבד לי במקרה הזה. אורך המוקד שלמדתי לאהוב בתל אביב כאן פשוט פחות התאים. 

אולימפוס
האולימפוס לעומת זאת, פשוט הבריקה. כל קליק נגמר בתמונות שנראו כמו גלויות בצפיה בעינית (המוצלחת מאוד בהתחשב בכמה זו מצלמה ישנה).
התמונות יצאו צבעוניות, עומק השדה הלא רדוד (שחיזקתי עם צמצם סגור יחסית לרוב) שירת את המטרה היטב.
נהניתי מכל רגע. 

כמה תמונות שצילמתי עם האולימפוס: 

אייפון
צילומי תקריב של הרים ברקע בעדשת הטלה היו מוצלחים יחסית, סנפשוטים זריזים רבים היו אפקטיביים והאייפון פשוט היה הכלי שצילמתי איתו לא מעט, והוא כמעט ולא אכזב. כמה מהפריימים הטובים שלי מבחינת תפיסת הרגע והקומפוזיציות היו עם הטלפון. האיכות היתה נמוכה יותר אבל לרוב מספקת. 




את התמונה הנל צילמתי בעדשת ה-טלפוטו של האייפון. 
אם היתה איטי האולימפוס 75 הייתי כנראה מקבל תוצאה איכותית יותר, אבל אני חושב שזו תוצאה טובה בפני עצמה עם פחות משקל וציוד להסחב איתו. 




עוד תמונה מעדשת הטלפוטו של האייפון - הפעם מה ferry בדרך למפלים מדהימים. 


וזו כבר תמונה בזווית רחבה מהאייפון - סנפשוט זריז על אגם בריאנז בכפר Iseltwald 




מה יכולתי לקחת ולא לקחתי?

הסוני A7iii נשארה בבית. לא רציתי להסחב עם ציוד כבד. חושב שזו היתה החלטה טובה למרות שאני יודע שמבחינת איכות תמונה היא ללא ספק היתה מקפיצה  בדרגה אחת לפחות, פשוט לא כיף לי לצלם איתה :)

עדשות אולימפוס:
12-40 2.8 - בתכלס היתה יכולה להיות תוספת מעניינת כי עדשה ורסטילית, אבל אני לא ממש מת על הרינדור שלה (הוא טוב אבל לא וואו) עד כדי כך שהיה שווה לי המשקל והגודל שלה. 
אולימפוס 45 1.8 - היתה יכולה להיות טלה נחמד - היא כל כך קטנה וכל כך איכותית שלא ברור למה לא חשבתי בכלל לקחת אותה.
אולימפוס 75 1.8 - היהלום שבכתר מבחינתי. טלה מאוד צפוף, אבל איך שהיא מרנדרת תמונות זה פשוט מדהים. קצת כבדה ולא ורסטלית בגלל הטלה הארוך למדי, ועדיין מעט מצטער שלא לקחתי אותה כי היא פשוט עדשה חלום (והיתה סוגרת לי כמה פינות שהתפשרתי עליהן עם האייפון). 

סיכום: 
מה שטוב בעיר הגדולה (35 מ״מ) פחות עבד לי בהרים ובאגמים של שוויץ. 

אולימפוס מבחינתי נתנה עבודה מדהימה. כל כך חבל שהפורמט דועך. 

שוויץ יפה באופן בלתי נתפס. כמו שאמר אדם חכם ממני: המקום היחיד שבו המציאות יפה יותר מהגלויות זו שוויץ. 
אז אולי הוא הגזים אבל שוויץ עושה את החיים לצלם קל. קל מדי. איפה שלא מסתכלים ניבטת אל מול עיננו גלויה. 
מדהים. 

הכי חשוב, כמו תמיד בצילום: השאלה היא לא איזה ציוד יש אלא איך משתמשים בו. היא לא כמה הוא יקר אלא איך יודעים לנצל את הכלים תחת המגבלות והאילוצים הטכניים, והכי חשוב לדעתי: לצלם כמה שיותר. ולא חייבים מצלמה גדולה, או עדשה הכי טובה, לפעמים הפריים הכי טוב יגיע באמצעות הטלפון הנייד. פשוט צריך לצלם ולא לשכוח להנות מהדרך שחשובה לא פחות מהתוצאה.