סיני היא מיני סדרה בשני חלקים שזמינה לצפיה ישירה בכאן 11 תאגיד השידור הציבורי. ניתן לצפות בה כאן (no pun intended)
הסדרה עוקבת אחרי ההתיישבות הישראלית בסיני. בחלק הראשון אנחנו נחשפים בעיקר להקמת הישובים, כשאופטימיות ואווירה של חופש, מרחבים ושמחה הם העיקר. אבל לקראת תום החלק הראשון אנחנו זוכים להתחלת השינוי עת פורץ תהליך השלום עם המצרים.
החלק השני ברובו עוסק בהליך הפינוי הדרמטי, כשסוף החלק ישאיר לנו טעם מריר ואולי מעט מתוק בפה.
לענ״ד יוצרי הסדרה לא ניסו לבקר צד זה או אחר, לא ניסו לדבר בזכות או בגנות הצדדים, יוצרי הסדרה הזו פשוט רצו לספר לנו את הסיפור האנושי שמאחורי ההתיישבות בסיניי. אין כאן טובים ורעים, יש כאן אנשים, חלקם חלוצים לתפיסתם וחלקם מנצלי הזדמנות לשפר את הדיור ואיכות החיים שלהם במרחבים העצומים של חצי האי היפהפה והבתולי עם החופים המדהימים. וגם על הדרך למצוא דרך להתפרנס (מחקלאות, ובהמשך גם מתיירות).
הסרט כולל לא מעט קטעי ארכיון של ההתיישבות בסיני, צילומים שהזמן הניכר בהם על הפילם (דהויים, עם המון שריטות שמתבטאות בלכלוכים אופייניים של התמונה) רק עושה חסד עם הערך הנוסטלגי והאנושי שבהם, וגם ראיונות, שיש בהן מרירות לצד זכרונות ולצד תקווה.
בחלק הראשון תפס את עיני קטע ארכיון שהוא הברקה, בקטע הזה, ילדות של הישוב רוקדות ג׳אז (ככה על פי הקריין) לקולות השיר ״כסף כסף״ (ככה הקרייםן גם כאן, עדות לימים שבהם שמות השירים והלהקות תורגמו לעברית). לא זמן רב אחרי הסצינה הזו, החלוצים בעיני כולם עד לאותו הזמן, יואשמו על על ידי הממסד ורבים בארץ באמצעות כלי התקשורת כחמדנים ורודפי בצע.
אל תפספסו את סוף החלק השני, שבי לפחות הצליח לעורר רגש רב, ואני לא יכול אפילו לחשוב מה הוא גורם לאנשים שגרו בסיני דאז.
לסיכום, אצטט את מנחם בגין המנוח: "עדיפים קשיי השלום על ייסורי המלחמה."
אני חושב שזה מסכם הכי טוב את הסכמי השלום עם מצריים. מנחם בגין זיקק בצורה הכי טובה את ההחלטה שלו לחתום על ההסכם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה