קצת על עדשות סקלרליות לחולי קרטקונוס מנסיוני

כמו שחלקכם יודע, אני חולה במחלת העיניים קרטוקונוס.
בקרטוקונוס הקרנית דקה ולא מעוגלת כפי שאמורה להיות. מעבר לכך, יש נקודה מסוימת בקרנית שבה יש ממש בליטה, ומכאן השם: קרטוקונוס - ובעברית, קרנית בצורת קונוס.

המחלה הזו, שאינה מאוד נדירה, גורמת לבעיות ראייה ברמות שונות בהתאם להתקדמותה.

אני אובחנתי בשלב מתקדם יחסית, בגיל 16 לערך. הפתרון שהיה נכון עבורי אז היה עדשות קשות בהתאמה מדויקת (קמירות, מספר וצילינדר להתאמה מיטבית). הראייה בעזרתן תוקנה לקרוב ל-6/6.
ההסתגלות לא הייתה קלה, אבל זה היה פתרון די יקר - אם כי כזה שעובד.

אחרי שסיימתי לימודי הנדסאי, התגייסתי לשירות התנדבותי (היה לי פטור בשל המחלה), ושם התחילו הצרות. חבישת יתר הובילה לזיהום, טיפול אגרסיבי, ובסוף חוסר סבילות לעדשות בעין ימין - שהייתה מלכתחילה הפחות טובה.

זה לקח קרוב לעשור שבו העין כמעט לא הייתה פעילה, עד שהרופאים השתכנעו להכניס אותי לרשימת ההמתנה להשתלת קרנית.

ההשתלה בוצעה כשנתיים לאחר הכניסה לתור, ובעוד שהניתוח עבר בשלום, הראייה הייתה קטסטרופלית. לקח כחודש עד שהראייה התייצבה במעט והבינו שלא מתכוונים לבצע השתלה חוזרת.
בשלב הזה, לאורך כשנה, מסירים את התפרים ובהמשך יש התייצבות של השתל ואז מתאימים משקפיים (במקרה הטוב) או עדשות לשיפור הראייה.

אצלי, כמו תמיד, הכול מסובך. מסיבות שאני לא לגמרי מבין, הסרת התפרים התארכה לכעשור. העין התייצבה לבסוף ללא תיקונים על ראייה גרועה, אך גרועה הרבה פחות - משהו כמו 6/18.

בינתיים גם עין שמאל התעייפה מהעדשות הקשות, ונאלצתי לעבור לעדשות רכות עם תיקון ראייה מוגבל מאוד. בקיצור, הראייה שלי הפכה לפחות מבינונית, ואם הייתי נוהג - זה בהחלט היה מתחת לסף הנדרש לרישיון נהיגה.

ניסיון להתאים משקפיים לעין המנותחת לא שיפר דבר. בדיעבד ברור למה: הניתוח יצר צילינדר אי-רגולרי (לא סדיר) עצום, וזה דבר סטנדרטי בניתוח כזה, שרק עדשות יכולות לפתור.

לפני כשלושה חודשים, אחרי ניסיון רע וכושל במרפאה אחרת, הלכתי לבדיקה והתחלתי בתהליך של התאמה ושימוש בעדשות סקלרליות.

ההכנסה שלהן מתסכלת - מדובר בעדשות קשות ובעלות קוטר גדול (הן יושבות על הסקלרה, הלובן של העין). ההכנסה דורשת מיומנות שנראתה לי בלתי אפשרית בשבועות הראשונים.

אולם, העדשות עצמן נוחות מאוד בחבישה, והראייה תוקנה לכזו שקרובה ל-6/6 בשתי העיניים — מה שלא היה לי באף אחת מהן כבר המון שנים.

עם הזמן, הצלחתי ללמוד להכניס אותן הרבה יותר מהר. מחצי שעה עד שעה ירדתי לכ-5 דקות ברוטו (נטו דקה-שתיים).

השיפור ברמת החיים בלתי נתפס. אני שוב רואה את העולם בתלת-ממד, והחדות היא משהו שרק יכולתי לדמיין. מה שכן, אני צריך משקפי קריאה לעבודה מול מחשב וטלפון, וגם האופטומטריסט מגביל אותי לכ-10 שעות שימוש ביום - אבל זה עדיין הדבר הכי טוב שקרה לי.

---

סיכום:

• עדשות סקלרליות הן פתרון מעולה לחולי קרטוקונוס ולמושתלי קרנית במצבים רבים.

• המאמץ להסתגל משתלם.

• חשוב לבחור אופטומטריסט טוב - ואם צריך, לנסות אחד אחר.

• העדשות הסקלרליות יקרות, וגם החומרים להשריה ולהכנסה יקרים. זה מה יש.